מלחץ לזרימה
מלחץ לזרימה
מהי "זרימה" ?
אנסה לתאר ולייצר המחשה של מצב זרימה, כפי שהפסיכולוגיה רואה אותו, וכפי שאני מכיר אותו מחיי.
זה איננו מחקר אקדמי או מדעי.
זרימה זאת תנועה. זרימה זאת נוכחות מודעת, בתנועה, בתגובה מדויקת לרגע, כפי שהוא מתגלה.
זרימה, כשאני חווה אותה, זאת חוויה של חיות וחיוניות רבה, יחד עם אינטליגנציה שאומרת –
מה שקורה הוא נכון וטוב ומדויק. ולכן, גם, זה מרפא. יש בחוויה הזו תחושה שאתה "עם החיים",
ולא לצידם. חוויה שאתה מלא בריגוש ובאהבה. תחושה של מלאות יודעת..
יש גם ראייה לעומק ויחד עם זאת מן התבוננות מהצד, כאילו בו – זמנית אתה נישא בזרם, אבל גם יכול לבחור לעצור אותו. חוויה של "ראייה" מעבר לפיזיות בלבד...
חוויה שאתה לא יודע מה יצא לך מהפה, אבל סומך שיגיע משהו, ושזה יהיה מדויק.
חוויה שאתה לא יודע מה תכתוב ברגע הבא, אבל נותן למלים לצאת, ומוכן גם למחוק אותן ברגע הבא,
או להתמלא הפתעה והנאה... ויש גם הודיה שניתן לך להיות הכלי והנשא של האור הזה.
לחץ
טוב, כדאי להסביר רגע למה אני מתכוון כשאני אומר "לחץ".
וזאת משום שאנחנו רגילים לחיות תחת מחבש לחצים כבר זמן רב מאוד, ומשום כך חושינו כהו.
אנחנו יכולים טיפה להבין עד כמה אנחנו חיים בלחץ כשאנחנו מגיעים לחו"ל,
לאיזה כפר איפשהו, וחווים את המרחב ואת הטבע, ואז מעט מהסטרס שאגרנו בגופינו יכול להתחיל להשתחרר.
כן, אנחנו חיים באי וודאות מטורפת, תחת איומים קיומיים רבים ומיידיים, בהישרדות פיזית, כלכלית, ובישראל – לאומית וגם ערכית ורוחנית.
אנחנו תחת מתקפה של דיסאינפורמציה ושטיפת מוח מהרבה כיוונים. והרבה שנים.
רק שעכשיו (2025) ובישראל והאמת גם בארה"ב ובעולם כולו – הכל מתערער.
כל סדרי העולם והערכים (הליברליים) של התרבות המערבית המודרנית, ההומאניסטית, עליה גדלנו – הכל מתערער כעת. והרבה מאוד מהמידע שבו אנחנו מופצצים, מוזן במכוון כדי לבלבל, לעייף ולשחוק אותנו, כדי שלא נראה ולא נדע להבחין יותר בין אמת לשקר.
והכל בהאצה מטורפת – הבינה המלאכותית, הטכנולוגיה, ההתחממות הגלובאלית, נפילת הדמוקרטיות לידי הרודנים המודרניים... המערכות שלנו עובדות על טורבו נון-סטופ.
וכבר הרבה זמן.
הגייסות שלנו ב"היכון", במצב חרום, כמעט כל הזמן,
וזה גורם לשחיקה, בהרבה רמות – אנרגטית, רגשית, פיזית.
דמיינו את עצמכם עכשיו בעמק מוריק, רחב ידיים ויפהפה, או לחוף ים מקסים, או על הר מדהים ומעורר השראה... ותשהו שם רגע... ועוד רגע...
כן, לנשום עמוק פנימה את היופי, את השקט, את ההרמוניה, את הקסם שבכל זה... ועכשיו תרשו לעצמכם להרגיש מעט את המתח האצור בגופכם – תבדקו מה שלום הבטן, והכתפיים, והמצח, והנשימה... ותרשו לגודל ולמרחב הזה להיכנס אליכם פנימה, ולהיספג...
אנחנו שרויים במתח ועקה – תחת מכבש לחצים יומיומי ארוך שנים...
די לנהוג בכבישי ישראל ובפקקיה, כדי להבין עד כמה, כחברה, אנחנו לא מחוברים למרכז של עצמנו, אלא עובדים במהירויות לא טבעיות ולא בריאות לנו. כל הזמן תחת החוויה ש "אין זמן" וצריך להספיק להגיע למקום הבא, לדבר הבא, לרגע הבא...
אף פעם לא באמת מצליחים "לנחות" ופשוט להיות ברגע ההווה.
אוקיי – הבנו, נכון ? אז אני מקווה שאם הגעתם עד הלום, הבנתם למה אני מתכוון כשאני אומר "זרימה", ולמה אני מתכוון כשאני אומר "לחץ". עכשיו השאלה – אז איך עושים את זה ?
איך עושים את המעבר מלחץ לזרימה ? -
האמת היא, שזה די פשוט, אבל דורש אימון ועבודה. למה הכוונה ?
ובכן, זה לקחת את האנרגיה הקיימת כבר, לתת לה כיוון ברור, לתעל אותה, ולפתוח את הגדרות ואת המחסומים של הפחד ממה יגידו.
זה להבין שהחיים עלולים להיגמר עוד רגע מחד, ומאידך – שמה שחי בי ימשיך עוד ועוד ועוד...
כן, בואו ניתן למחשבה הזו לשקוע רגע בתודעה שלנו...
וכך לתת לעצמי דחיפות ובהירות למה אני עושה את מה שאני עושה, למה לא לדחות את זה, ומצד שני – לא להיכנס לפחד מהסוף, כי זה לא ממש הסוף. זה רק הסוף של צורת הקיום המוכרת לי עכשיו.
זה ללמוד את עצמך כדי לזהות אלו קולות מדברים (או צועקים) בך כרגע, ולאלו קולות לתת תוקף וכוח... זה להרשות לעצמך לעשות את מה שתמיד רצית, ולא העזת. זה להיות חבר אמיתי של עצמך. זה להעיז לחיות עם לב חשוף ורוטט...
הבסיס, האדמה, היציבות – אלה הערכים, העקרונות והאתיקה שעל פיה אתה חי. זה נותן לך את הבהירות, את הביטחון, את הקרקע.
האינטואיציה אז יכולה לנסוק ולהתחבר גבוה ופתוח ורחב... היא יכולה לעוף, להיות חופשיה.
להגיע לזרימה,
הביתה,
אל עצמך.
